אכלתי.
הרבה.
ולא ישנתי.
והייתי מודעת, גם לפני.
החל מלפני חמש שעות. ויכולתי לעצור את זה.
לגמרי מודעת.
אבל אתם יודעים מה?
זה בסדר.
ויהיה בסדר.
יותר מזה-
יהיה טוב.
לא כי זה בסדר.
ולא כי נכון.
ולא כי אני יודעת שיהיה.
ואפילו לא כי אני מרגישה את זה.
פשוט יהיה טוב.
יהיה טוב, וזה הכל.
לילה טוב:)
אה,לא.
אין לי פיצול אישיות.
יש לי קושי בקבלת החלטות:) אבל רק להיום- טוב לי. ושום דבר ואף אחד,
לא שני בולמוסים ואפילו לא אני(ובעיקר לא!!)- לא ישנו את זה. כי לי– טוב.
לחיות אותם דווקא נשמע נכון.
לסייט אותם, דווקא לא… 🙂
יש הרבה בדבריך.
בין ידיעת דבר מה ליישומו או ידיעה כיצד ליישמו..
עובר הרבה.
בידיעת דבר מה טמון גם תסכול, לעתים.. להבדיל מאי ידיעתו.
ואתה, אין לך בלוג?
היי
תתעודדי. זה אולי נראה מפחיד עכשיו, אבל סה”כ לא צריך לעשות עניין גדול משום דבר.
אל תשכחי לאכול.
תודה על התגובה:)
כמו שכתבתי- זו דרך, זה מסע.
ומהיותי אישה אני די אוהבת עניינים.. פשוט צריכה ללמוד לא לחיות אותם עד כדי כך:)